העקרונות שלנו
12 באוגוסט 2015

8 העקרונות של 12 דקות

אמור אמירה צלולה וחדה

אנחנו אוהבים ומאמינים באנשים. אנחנו אוהבים ומאמינים בידע. אנחנו אוהבים ללמוד דברים חדשים. לראות איך אנשים מנסחים עולם מחקר שלם בזמן קצוב ולהתעמק בדברים שרוח הזמן פסחה עליהם. אנחנו אוהבים לעשות את כל זה בזמן מדוד, שמאפשר לנו להתמקד, ומאפשר לדוברים לא להתפזר. אנחנו אוהבים לראות איך 12 דקות מצליחות לזקק את היופי הפראי של כל הדברים והאנשים שמשתתפים בפרוייקט שלנו לכדי אמירה אחת צלולה וחדה.

אל תתנשא

אנשים יודעים דברים. הם משקיעים את כל החיים שלהם כדי ללמוד את המבנה התא בצמח. או מזיעים בשמש כדי לגדל אתרוגים ולהכין מהם ליקרים. או מתמקצעים עד אימה בליהוק האנשים הנכונים לסרטים הנכונים. או משרטטים שרטוטים סבוכים כדי להבין את האופן שבו המבנה שלהם מתייחס למרחב ולמרקם העירוני. והם רוצים לדבר על הדברים שמלהיבים אותם.
אבל הרבה פעמים שמענו הרצאות במקומות אחרים וראינו את האנשים האלה משתמשים במילים גדולות ומאיימות שאין בהן צורך אמיתי או מניחים שהקהל שיושב מולם לא יבין ושצריך לפשט בשבילו את הדברים, מה שהופך את האמירה שלהם הדברים לפשטנית עד אימה ומזלזלת (גם אם לא בכוונה תחילה).
לכן עשינו את 12 דקות: כי אנחנו מאמינים לא רק במרצים שלנו, אלא גם בקהל שלנו, שמורכב מאנשים אינטליגנטים, סקרנים שבאים לשמוע, ללמוד ולדעת.

אל תתבייש

הרבה אנשים מסתובבים בעולם עם מחשבה מוטעית ולפיה אנשים שעולים על הבמה זכו בילדות לנגוע במטה קסמים שהעניק להם כריזמה ו/או חוסר פחד במה ו/או קיבה מברזל ו/או את "זה", את הדבר הזה שמעניק להם רישיון לדבר מול קהל.
ובכן, אין את "זה", אין אף אחד שנותן רשיונות קולקטיבhים לעליה על במה. כריזמה יכולה לגרום לך להיות נינוח, אבל היא לא אומרת שום דבר על כמה מעניין יהיה התוכן הממשי של הדברים שלך. ופחד במה הוא דבר שניתן להתגבר עליו לפחות במשך 12 דקות.
על הבמה שלנו אנחנו אוהבים את כולם. את הנמוכים והגבוהים והרזים והשמנים ומהירי הדיבור ואת הפחדנים הכי גדולים. אנחנו אוהבים אנשים שמדברים על דברים טרנדיים כמו שאנחנו אוהבים אנשים שמדברים על דברים שרק חמישה אנשים בעולם יודעים לדבר עליהם. אנחנו חושבים שלכל אחד יש משהו מעניין להגיד ב-12 דקות, ואנחנו מאמינים שבעזרת להט והכנה נכונה אפשר לכבוש כל במה בכל רגע.

תקשיב לאמת שלך

אנחנו חיים בעולם שכל הזמן מנסה להגיד לנו מה נכון ומה לא נכון: סדרות טלוויזיה best online casino על בלשים זה תמיד נכון. סדרות טלוויזיה על זומבים היה נכון לרגע, אבל כבר לא. סדרות טלוויזיה שעוסקות בחיים של כמה חברים זה כל כך לא נכון שתיכף זה יהיה נכון שוב.

אנשים אמיתיים לא חיים ככה. הם מתעניינים בדבר מה הרבה אחרי שהטרנד אודות אותו דבר חלף לו. הם מתעמקים. הם מפתחים אליו רגשות. הם מחליפים את הרגשות שהם חשים אליו. הוא מטפטף אל החלומות שלהם, או מופיע להם בראש ברגע הראשון שהם קמים. הם מעמיקים עוד בידע שלהם בתחום. הם מספרים לחברים שלהם. הם מתעמתים עם החברים שלהם. הם הופכים אותו לחלק בלתי נפרד מהחיים שלהם. שום דבר מהתהליכים הארוכים האלו לא יכול להיות מוצג במלואו על הבמה, אבל 12 דקות שמרכזות את הדברים החשובים והמעניינים יותר שלמדו במהלך הדרך? לשם אנחנו מכוונים. לאמת שלהם.

חוקי המשחק יגנו עליך

יש לנו חוקים מאד ברורים. 12 דקות. משתדלים שיהיו שלוש מרצות ושלושה מרצים. מישהו שזו לו הפעם הראשונה על הבמה. מישהו מוכר בתחומו שלא מדבר בדרך כלל לקהל הרחב. מישהו דווקא כן מוכר שיש לו משהו חשוב להגיד. מגוון גדול של נושאים, שכל אחד יוכל למצוא בו משהו שמעניין אותו.
החוקים האלו נועדו לנסות ולהשוות את התנאים עבור כל הדוברים שלנו. לא משנה מה עשו עד הרגע שבו הגיעו לבמה שלנו, מהרגע שהם עליה, הם ידברו 12 דקות בדיוק וירדו משם. מלאי כריזמה או אנשים ביישנים או מופנמים, שופטים בדימוס בבית משפט עליון לצד אנשים שאין להם קרדיט רלוונטי אבל היה להם משהו חשוב להגיד, כולם שווים. כולם משחקים את אותו המשחק.

צור תרבות, לא יחסי ציבור

12 דקות נולד חלקית מהצורך לעשות ארוע תרבות שבאמת יצליח להפתיע את האנשים שמגיעים אליו. לא שוב ארוע שבו כולם מכירים את כולם, וכולם יודעים מה כולם הולכים להגיד, והמטרה המרכזית של הארוע היא קיום הארוע. אלא ארוע שמצליח להפתיע אותך, לרגש אותך, לחדש לך. אתם יודעים, כמו קפה, אבל באמת.

הזמן את כולם

12 דקות הוא ארוע תרבותי שמתקיים יותר מארבע וחצי שנים, ללא מטרות רווח. בעיקר בזכות התנדבותם הנדיבה של הדוברות והדוברים, המאיירים והמעצבים הגרפיים שאיתם עבדנו במהלך השנים. הם, כמונו, עשו ועושים את זה כי הם מאמינים שצריך ליצור צינור שמקשר בין הידע שיש לאנשים לבין אנשים סקרנים. זאת גם הסיבה שכל ההרצאות שלנו מצולמות ומועלות גם ליוטיוב

(זמן מעולה להירשם לערוץ שלנו, אגב!).

חייך לשכניך

אנחנו עושים את הדבר שנקרא 12 דקות כי אנחנו מאמינים בקהילה ובקהילתיות. אנחנו מאמינים בארועים שמתרחשים מחוץ לדפי הספר ומחוץ לסלון ומחוץ למסך המחשב. אנחנו מאמינים בגוף ובחיים ובאנשים אחרים שיהיו נחמדים אלינו.
אז בפעם הבאה שאתם מגיעים ל-12 דקות, תסתכלו ימינה ותסתכלו שמאלה. תראו אנשים אחרים. current utc time תחייכו אליהם. מי יודע? אולי הם בדיוק האנשים שהייתם צריכים לפגוש עכשיו?